פ"ה 47026-12-20

תקציר

פסק הדין דן בתנאים למתן סעד זמני, כגון הקפאת הליכי מכרז עד להכרעה בתביעה עיקרית, לעומת התנאים לסעד עיקרי, ביטולו. בית המשפט מכיר בכך שהמבקש הוכיח זכות לכאורה, המצדיקה מתן סעד זמני בשלב זה. הבקשה, המבקשת להקפיא את המצב הקיים, נבחנת על פי אמות המידה הסובייקטיביות והאובייקטיביות של השיהוי. בית המשפט מוצא כי כל שיהוי בבקשה לא פגע בזכויות ובחובות הצדדים ועל כן דוחה את טענת השיהוי. בהמשך לפגמים שנפלו במכרזים, בית המשפט מכיר בהודאתה של המשיבה מס' 1 בטעות במכרז 17/2020ד ומורה על הקפאת הליכי המכרז למכרז ספציפי זה. לגבי המכרזים האחרים, ההשוואה של המבקש לתפקיד של "עובד גבייה" אינה רלוונטית, אולם בית המשפט אינו חש בנוח עם תנאי הסף ומוצא אותם בלתי סבירים. פסק הדין מדגיש את הצורך לדבוק במבנה הארגוני המוצע על ידי משרד הפנים, במיוחד בעת הגדרת תפקידים חדשים. בית המשפט מתייחס גם לאי שיתוף הגורמים הרלוונטיים וטוען כי המבקשים לא ידעו על הזוכים במכרז בעת הגשת הבקשה. לפיכך, פגם זה אינו חמור דיו כדי לדחות את הבקשה לסעד זמני. מבחינת מאזן הנוחות, בית המשפט מעדיף לקבל את הבקשה, בהתחשב בהרחבה אפשרית של מעגל הצדדים הנפגעים אם הבקשה תידחה. לבסוף, בית המשפט מורה על הקפאת המכרזים נשוא הבקשה עד להכרעה בתביעה העיקרית וקובע את לוח הזמנים לניהול התיק לאחר מכן. כן נדרש המשיב מס' 1 לשאת בהוצאות הבקשה ולשלם למבקשים סך של 4,000 ₪.