בש"א 4985/19

תקציר

במקרה זה החליט בית המשפט לערעורים לדחות את הערעור, תוך שהוא מקיים את שיקול דעתו של הרשם לסרב לבקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה או מחובת הפקדת בטוחות. בית המשפט אינו נוהג להתערב בהחלטות מסוג זה למעט במקרים חריגים, תוך הסתמכות על תקדימים משפטיים קודמים לתמיכה בהחלטתו. המערערת לא הוכיחה כראוי חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבויות אלה ולא הביאה ראיות מספיקות לסיכויי הצלחת ההליך. בית המשפט הדגיש את הצורך בתשתית עובדתית איתנה, לרבות תיעוד פיננסי, לתמיכה בטענות לאי כושר כלכלי. המערערים נחשבו כמי שהציגו מצגים בלתי עקביים בנוגע לזכויות קניין בהליכים משפטיים שונים, בדומה ל"להטוטני קרקס", שהובילו להחלת השתק שיפוטי. דוקטרינה זו מנעה מהם לטעון טענות סותרות, שכן הם הצהירו בעבר על אינטרסים שונים בהתאם להקשר המשפטי. ערכאת הערעור הסכימה עם החלת ההשתק השיפוטי על ידי בית המשפט המחוזי, ולא מצאה צורך לבחון טענות אחרות הנוגעות לקביעת זכויות הקניין. המערערים גם לא עמדו בקריטריונים לדיון נוסף, שכן על הבקשה להראות סתירה משמעותית בפסיקות בית המשפט העליון או להקיף חשיבות, קושי או חידוש מהותיים. פסק הדין הוגדר כמקרה נדיר וקיצוני במיוחד, שאינו ראוי לביקורת שיפוטית נוספת. לפיכך, הערעור נדחה, תוך הוראה למערערים להסדיר את האגרה ולהפקיד את הערבות הנדרשת עד ליום 1.8.2019, לצורך המשך ההליכים, תוך הדגשת חשיבות הסופיות ושימוש יעיל במשאבים השיפוטיים.