ת"א 1506/90

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעת פיצויים בגין נזקים של נפגע תאונת דרכים. התובע נפגע בתאונת דרכים וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות גופניות קשות. לאחר התאונה ביצע התובע ניסיון אובדני וכתוצאה מכך גם לוקה בנפשו. התובעת תבעה את הנתבעת בטענה כי תאונת הדרכים היא הסיבה לניסיון האובדני ולכן על הנתבע לפצות אותה גם על הנזק הנפשי שנגרם כתוצאה מהניסיון. הנאשם הודה בתאונת הדרכים ובפגיעות הגוף שנגרמו בעקבותיה, אך הכחיש כל קשר סיבתי בין התאונה לבין ניסיון ההתאבדות. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי בין התאונה לבין ניסיון ההתאבדות. השופט קבע כי המעשה האובדני אכן היה תוצאה של התאונה. באשר לקשר הסיבתי המשפטי, קבעה השופטת כי ההבחנה שנעשתה בפקודת הנזיקין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי אינה חלה על תביעות של נפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עוד קבעה השופטת כי גם אם יחול סעיף 64 לפקודת הנזיקין, התוצאה תהיה זהה, שכן ניסיון ההתאבדות של התובע, שבא בעקבות תאונת הדרכים, לא ניתק את הקשר הסיבתי המשפטי בין התאונה לבין הנזק שנגרם כתוצאה מהניסיון. לאחר מכן פנתה השופטת לדון בשלוש סוגיות נוספות בטרם תקבע את נזקו של התובע: השלכות חוק ביטוח בריאות ממלכתי על הזכות לפיצוי בגין הוצאות רפואיות, תוחלת החיים של התובע והאם יש לפסוק פיצוי כתשלום חד פעמי או תשלומים תקופתיים. השופטת קבעה כי חוק ביטוח בריאות אינו משנה את זכותו של נפגע תאונת דרכים לפיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות, וכי עדיף לפסוק תשלום חד פעמי במקרה הנוכחי. השופטת פירטה את מצבה הרפואי של התובעת וקבעה את דרגת נכותה הרפואית, את הפגיעה בכושר ההשתכרות שלה ואת צרכיה הרפואיים והלא רפואיים העתידיים, לרבות טיפול והשגחה, ופסק לתובעת פיצוי הולם בגין כל אחד מהם. השופט קבע גם את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני, ופסק על הניכויים שיש לבצע מסכום זה, לרבות תשלומים תכופים ושווי הקצבאות שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי. לבסוף, קבעה השופטת את שיעור הריבית על גובה הפיצוי ושכר הטרחה שישולם לבא כוח התובע. בהתאם לכך, השופט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצוי של למעלה מחמישה מיליון שקל, וכן את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין.