עת"מ 54337-07-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על ההחלטה להקצות חלקת קרקע למשיבים 2 ו-3. העותר טען כי ההחלטה אינה סבירה ונעדרת הצדקה, אך בית המשפט מצא כי בחירתה של הרשות המינהלית הייתה סבירה והתבססה על קריטריונים רלוונטיים כגון מצב משפחתי ומספר הילדים במשפחה, שהיטיבו עם המשיבים. על אף שהיתה חריגה בהליך שחייבה רק את העותר לשלם מקדמה משמעותית על החלקה, קבע בית המשפט כי פגם זה אינו מצדיק את ביטול ההחלטה. תחת זאת, הוחלה דוקטרינת הבטלות היחסית, תוך התחשבות בפגיעה הפוטנציאלית בצדדים שלישיים, בתום ליבה של הרשות ובסבירות לתוצאה שונה אם ההחלטה תבוטל. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההחלטה צריכה לעמוד על כנה למרות הפגם הפרוצדורלי, בהתחשב בפגיעה הקשה במשיבים 2 ו-3, היעדר חוסר תום לב מצד הרשות והתוצאה הסבירה והראויה של ההחלטה. עם זאת, רשות מקרקעי ישראל נדרשה לשלם הוצאות משפט כתוצאה מהתנהלותה הלקויה. העותר זכה בהוצאות משפט מהמשיב 1, ואילו המשיבים 2 ו-3 חויבו בהוצאות משפט מהעותרת.