ע"א 402/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין ת"א 1841/06. פסק הדין מתייחס לסכסוך מורכב בין שני צדדים שעניינו תביעות הפרת חוזה והפרת זכויות יוצרים, תביעות שכנגד ומספר הסכמים בין הצדדים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שניתן בשנת 2010 והושלם בשנת 2013, העניק סעד כספי ולא ממוני למשיבים. המבקשים פנו לבית הדין שלערעור בבקשה לעכב את ביצוע פסק דין זה, עד להגשת ערעור עליו. עם זאת, בית המשפט שלערעור דחה את הבקשה. בקבלו החלטה זו החיל בית המשפט את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות כי הגשת ערעור אינה מצדיקה באופן אוטומטי עיכוב בביצוע פסק הדין. בית המשפט העמיד את המבקשים ברף הוכחה גבוה, ודרש מהם להוכיח הן סיכויי הצלחה גבוהים בערעורם והן כי אי עיכוב הביצוע יגרום להם נזק ניכר, בין אם בכך שיהיה קשה לחזור בהם ובין אם יגרום נזק בלתי סביר. באשר לסעד הכספי, טענת המבקשים כי תשלום הסכום שנפסק יגרום להם למצוקה כלכלית לא הייתה מבוססת ולא משכנעת. עוד ציין בית המשפט כי סביר להניח שהמשיבים יוכלו להשיב את הסכום אם הערעור יתקבל. לגבי הסעד הלא כספי, שהיה כרוך בשינוי רישום זכויות יוצרים, מצא בית המשפט כי הסיכוי שהמבקשים לא יצליחו בערעורם, ולכן אין הצדקה לעיכוב ביצוע. ההחלטה לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע התקבלה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים, בסך 5,000 ₪. גם צו המניעה הארעי שהוצא בעבר הוסר.