דב"ע תשן/5 - 01

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטות של ועדות רפואיות לעררים בנוגע לנפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. על פי פסק הדין, לאדם (המשיב) היו שתי תאונות עבודה מוכרות, אחת בשנת 1979 ואחת בשנת 1987, שתיהן במעורבות פציעות בשורש כף יד שמאל ובאצבעות. ועדת הערר נדרשה לשקול את הפגיעה השנייה והשלכותיה, תוך התחשבות גם בפגיעה הקודמת. הוועדה לא הכינה "חשבון שוטף", שהיה מנכה את אחוזי הנכות מהתאונה הקודמת מהמצב הנוכחי. במקום זאת, היא התייחסה רק לפגיעה הנוכחית וקבעה 8% נכות. פסק הדין קובע כי היה על ועדת הערר להכין דין וחשבון עובר ושב, המסיק את הנכות הקודמת, כמתחייב בחוק ובפסיקות קודמות של בתי המשפט. בנוסף, בית המשפט מצא כי ועדת הערר הפחיתה את אחוזי הנכות מבלי שנתנה למשיב הזדמנות להגיב, בניגוד לנהלים שנקבעו. משכך, התקבל הערר, והעניין הוחזר לוועדת ערר בהרכב אחר לדיון חוזר, תוך התחשבות בתאונה הקודמת ומתן הזדמנות למשיב להציג את טענותיו. עוד הוחלט כי לא יהיה צו להוצאות. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין הארוך, ומספק הבנה ברורה של השלכות פסק הדין.