ע"פ 679/78

תקציר

בתיק בבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 1978 נתן השופט בן-פורת פסק דין מפורט שכלל אישומי פריצה מרובים נגד המערער, אפרים כהן. בחודשים פברואר-אפריל 1977 אירעה בירושלים סדרת פריצות, בהן נגנבה סחורה בשווי של למעלה מ-400,000 לירות בשיטה ייחודית של פריצת מנעולי צילינדרים של דלתות. המערער היה מעורב לצד אחרים, בעיקר באמצעות עדותו של ג'מיל אחמד אבו מאדי. בתחילה סתר מאדי את הצהרותיו המוקדמות, תוך הטלת ספק במעורבותו של כהן, אך בהמשך אישר מחדש את זהותו של המערער ואת השתתפותו בעבירות לאחר שקיבל הבטחות הגנה מהמשטרה. חרף הכחשתו של המערער את מעורבותו וטענותיו כי שהה במקום אחר במהלך ביצוע העבירות, ראיות לרבות סחורה שנמצאה בביתו ועדויות עדים קשרו אותו לעבירות. יש לציין כי החזקת הנכס זמן קצר לאחר שנגנב ואופן הפריצה חיזקו את ההאשמות. בית המשפט בחן את מהימנותם של עדים, ובפרט של מאדי, שעדותם התערערה בתחילה אך נחשבה בהמשך לאמינה, ונתמכת בראיות מאמתות שנמצאו הן בביתו של המערער והן בזירות העבירות. גם היעלמותו של המערער למספר חודשים הגבירה את החשד. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ההרשעות באישומים רבים, תוך שימת דגש על עברו הפלילי של המערער ודחה את הערעור הן על ההרשעות והן על גזר הדין של שש שנות מאסר, תוך הדגשת חומרת העבירות ומספיקות הראיות שהוצגו. מעורבותן של ראיות משמעותיות מאששות הביאה לכך שההרשעה עמדה איתן גם מבלי להסתמך רק על עדות השיטה, והותירה שאלות ראייתיות מסוימות פתוחות לדיון עתידי.