ת"א 43316-09-22

תקציר

בית המשפט מצא כי המסמך שהוצג על ידי התובעת כהסכם מחייב בין התובעת לנתבע הינו הודעה ואישור קבלה בלבד, ולא שטר או התחייבות. התובע לא הוכיח כי נוצרה הזכות אותה ביקש לאכוף, וכן לא הביא ראיות מספיקות לחוב שחב הנתבע לעיזבון כפיר, אשר עמד בבסיס המחאת הזכויות הנתבעות על ידי התובע. טענת התובעת כי הנתבעת ויתרה על כל התביעות והתחייבה לשלם לתובע סכום קצוב ללא קשר לביצוע החוזה לא התקבלה. בית המשפט דחה גם את טענת התובע כי הייתה בידיהם הקלטה של שיחה עם מנהל הנתבעת, בה הסכים המנהל לתנאי המסמך כפי שפורשו על ידי התובע, שכן ההקלטה לא הוגשה כדין כראיה. בסיכומו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי טענות התובע חסרות שחר, ודחה את התביעה. תחת זאת, חויב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 38,000 ₪, בנוסף להפקדה בסך 25,000 ₪ שתועבר אף היא לנתבע.