עת"מ 54925-01-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת העותר לרישיון נשק, בעיקר משום שהעותר לא הוכיח כי הוא עומד באחד הקריטריונים הנדרשים לרישיון. העותר אף לא טען כי הוא עומד בקריטריונים אלה, ובקשתו נחשבת לבקשה חדשה ולא לחידוש. לאזרח אין זכות אינהרנטית לכלי ירייה, ובהינתן הסיכונים הכרוכים בהחזקת נשק, המדיניות הנוכחית נועדה לצמצם את מספר הרישיונות הניתנים. על המבקש לעמוד בתנאים מסוימים, אשר ברור שהעותר לא עמד בהם. רישיונם הקודם ניתן מכוח "הוראות מעבר" ולא ניתן לראות בו חידוש נוכח חוסר החזקה של העותר בעת הגשת הבקשה הנוכחית. יתר על כן, העותרים לא התייחסו לקריטריונים ספציפיים בהם הם עומדים, ואף לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענותיהם. בית המשפט הדגיש כי אינו יכול להיעתר לבקשה לרישיון נשק אם העותר אינו יכול להוכיח זכאות כנדרש בחוק. בנוסף, בית המשפט לא מצא פגם בהליך קבלת ההחלטות המינהליות וראה בשיקול הדעת של הרשויות סביר, במיוחד נוכח המידע המודיעיני הנוסף העומד לרשותן. ההחלטה לשלול את רישיונו המקורי של העותר לא התבססה רק על צריכת קנאביס רפואי אלא גם על מידע מודיעיני בנוגע לסחר בסמים, שאמנם לא הביא להגשת כתב אישום, אך היה משכנע דיו עבור הרשות. בית המשפט שיבח את שיקול דעתו העצמאי של הנציב ולא מצא חריגה ממתחם הסבירות בהחלטתו. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר נדרש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.