דב"ע נז/306 - 3

תקציר

הערעור נסב על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק הוצאות למערערים למרות דחיית בקשת המשיב לצו מניעה זמני. דחיית בית המשפט התבססה על כך שבא כוח המערערים הגיש סיכומים קשים לקריאה בשל הדפסה צפופה ופונט קטן. תוך הכרה בשיקול דעתו של בית משפט קמא בקביעת הוצאות, טענו המערערים כי החלטת בית המשפט מהווה חריג המצדיק התערבות ערעורית. לטענתם, ככלל, יש להעניק לזוכים את מלוא ההוצאות, ואת שלילת ההוצאות יש לשמור למקרים חריגים. משכך, נימק המשיב את החלטת בית המשפט בטענה כי המערערים ניסו לעקוף את הוראות בית המשפט בדבר אורך הסיכום. ערכאת הערעור הכירה בכלל של אי התערבות בקביעת ההוצאות, אך הדגישה כי החלטת בית משפט קמא חרגה באופן משמעותי מהסביר. בעוד שלבית משפט קמא היה שיקול דעת לפסוק הוצאות, שלילתן כליל לא הייתה מוצדקת במקרה זה. שיטת ההדפסה של בא כוח המערערים הפרה את הוראות בית המשפט ויצרה מכשול קריאה, אך שלילה מוחלטת של הוצאות הייתה תגובה חריפה מדי. לאור שיקולים אלה, החליט בית המשפט לערעורים לפסוק למערערים 1,500 ₪ בתוספת מע"מ לשלב המשפט, ומאחר שהערעור התקבל בחלקו, המשיב יישא בהוצאות אלה. פסק הדין כלל גם תזכורת להשלכות של התעלמות מצווי בית המשפט בנוגע להגשת סיכומים והדגיש את הצורך במקצועיות ובציות להנחיות בית המשפט. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שבתי המשפט יתערבו כדי למנוע עוול, במיוחד כאשר התנהגותו של צד מצדיקה זאת.