עמ"נ 21850-07-11

תקציר

המחלוקת נוגעת להיטלי ארנונה בגין "שטחים משותפים" בבניין משרדים בתל אביב, כהגדרתם בצו הארנונה של העירייה. בית המשפט, אף שאינו מרוצה מהניסוח המעורפל של הסעיף הרלוונטי, נאלץ לפרש את משמעותו. נראה כי הסעיף פוטר שטחים משותפים בבניינים שאינם למגורים מארנונה, למעט כאשר מחזיק יחיד מחזיק ב-80% מהשטחים הלא משותפים בבניין או בקומה. העירייה מעניקה פטורים כאלה לשטחים ציבוריים, אבל זה החריג. כדי להיות זכאי לפטור, צריכים להתקיים שני תנאים: אסור שהבניין או הקומה ישמשו למגורים, ואף מחזיק יחיד לא יחזיק ב-80% מהשטח שאינו משותף. שני התנאים מתקיימים עבור הקומות 6 ו -7 של הבניין המדובר. עם זאת, המשיב וועדת הערר טוענים כי מרפסת, המשמשת אך ורק את דיירי הקומות 5, 6 ו-7, אינה צריכה להיחשב כשטח משותף. השופט חולק על כך, וקובע כי יש לפטור את המרפסת ממס, אם כי יש להסיר את השלט המגביל את הגישה. לגבי הקומה השביעית, בבעלות מחזיק יחיד, השופט קובע כי המרפסת והלובי צריכים להיות כפופים לארנונה. לסיכום, הערעור התקבל לגבי המרפסת בקומה 6 אך נדחה לגבי המרפסת והלובי בקומה 7. את הארנונה של שני האזורים על המערערת לשלם עבור השנים 2009-2010.