ע"מ 54542-05-19

תקציר

שני עררים הוגשו על החלטות המשיב לפי חוק מס ערך מוסף בעניין שומות עסקה ושומות תשומות שנקבעו לכל אחד מהמערערים לשנים 2001-1997, לאחר שהתנגדותם נדחתה. המערערת הראשונה נרשמה כעוסקת בתחום הבנייה והפסיקה את פעילותה בשנת 1999, ואילו המערערת השנייה, בעלת מניות בראשונה, היא יועצת הנדסית. המשיב ערך שומות לפי מיטב שיקול הדעת ובמקביל פסל את ספרי המערערים לשנות המס הרלוונטיות. המערערים לא הגישו דוחות מע"מ תקופתיים והם הורשעו ונגזר דינם בהליך פלילי. במהלך הליך הערעור הפלילי הגישו המערערים את הדוחות החסרים, אך מאוחר יותר התברר כי דוחות אלה זויפו. המערערים גם לא הציגו את הנהלת החשבונות שלהם או כל ראיה שתתמוך בערעוריהם בהליך הנוכחי. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערים בדבר התיישנות או שיהוי מינהלי, נוכח היעדר מגבלת זמן להגשת דוחות תקופתיים וסמכותו של המשיב לקבוע שומות על פי מיטב שיקול דעתו. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר תקפותן של השומות, וקבע כי מעשיו של המשיב לא היו בלתי סבירים נוכח העלמת המס השיטתית של המערערים, אי הצגת הנהלת חשבונות והגשת דוחות מזויפים. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת המשיב לדחות את שומות התשומות בשל חוסר יכולתם של המערערים לספק חשבוניות תומכות ומגבלת הזמן לניכוי מס תשומות. לבסוף, בית המשפט הורה למערערים לשלם למשיב את הוצאותיו לרבות שכ"ט עורך דין, בסך 70,000 ₪.