עב"י 27801-05-21

תקציר

פסק הדין המדובר נסוב סביב עובד רשות מקומית שנמצא כי השתמש בתעודות כשירות מזויפות לצורך קבלת תפקידו. בית הדין המשמעתי קבע כי יש לקבל מהעובד נזיפה חמורה, אך לא פיטורים בפועל. בית הדין לערעורים, בדעת רוב, קיבל את הערעור שהגיש מעסיק העירייה וקבע כי יש לפטר את העובד. נקודת המוצא של הדיון מכירה בהיקף המצומצם של התערבות בית הדין בהחלטות משמעתיות, המתערב רק במקרים חריגים של חוסר סבירות או חוסר מידתיות. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי פסיקותיו עדיין נתונות לביקורת שיפוטית ולרמה מסוימת של כבוד. על קביעתו העובדתית של בית הדין, שקבע כי העובד אכן ביצע זיוף, לא ערער בית הדין לערעורים. הדבר הוביל למסקנה כי העובד הפר את חובת ההגינות שלו כלפי העירייה, דבר המצדיק נקיטת צעדים משמעתיים. בית המשפט עמד על חובת ההגינות שחב הפרט כלפי רשויות ציבוריות, כאשר גישתו המצמצמת של השופט חשין הוזכרה לצד עמדתו המרחיבה יותר של השופט זמיר. הפרת הגינות זו, בנוסף להיותה עבירת משמעת, תאפשר לעירייה גם לבטל את החוזה של העובד במשפט האזרחי. דעת הרוב של בית הדין קבעה כי יש לבטל את הסנקציה המשמעתית בגין עבירה כזו, שכן היא משרתת את התכלית ההגנתית של הדין המשמעתי ושומרת על תפקודו התקין של המינהל הציבורי. יתר על כן, בית הדין טען כי מתן משקל לא מספיק להטעיית העובד קבע סטנדרט בלתי ראוי ועודד פרקטיקות מטעות ומזויפות. נסיבות אישיות, לרבות משך שירותו של העובד, לא נחשבו מספיקות כדי לחרוג מהתגובה המשמעתית הראויה, שהיא פיטורים. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והעובד ספג נזיפה חמורה ופיטורים בפועל, עם מועד כניסה לתוקף נדחה כדי לאפשר לעובד להיערך לסיום עבודתו.