בג"צ 8169/17

תקציר

שני תלמידי ישיבה, העותרים, נעצרו על ידי משטרת ישראל באוקטובר 2017 בגין השתמטות משירות צבאי והוסגרו לרשויות הצבא. כל אחד מהם הורשע ונדון ל-20 ימי מאסר על ידי קצין שיפוט צבאי בכיר לפי חוק השיפוט הצבאי. העותרים ערערו על ההחלטה, תחילה לקצין שיפוט בכיר בצבא, ולאחר מכן לסגן הפרקליט הצבאי הראשי, ושניהם נדחו, מה שהוביל אותם לעתור לבג"ץ. העותרים טענו כי נמנעה מהם הזדמנות סבירה להתגונן, שכן קצין השיפוט הסתמך על שיחות טלפון מוקלטות ללא ראיות פיזיות או עדויות, ובכך פגע בזכותם להליך הוגן. הם גם טענו לאי ידיעת צו הגיוס. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי יש לדחות את העתירות שכן אין בהן כל שחר, וכי די בראיות שהוצגו בהליך המשמעתי. בג"ץ הסכים עם המשיבים וציין כי טענות העותרים אינן אמינות וכי הסתמכותו של קצין השיפוט על השיחות המוקלטות מוצדקת. בית המשפט הדגיש את החריגות שבהתערבות בהחלטות הפרקליטות הצבאית, ולא מצא פגמים חמורים או עיוות דין במקרה זה. כמו כן, מסלול הגיוס הכללי מאפשר חובת התייצבות ללא הודעה מוכחת. העתירות נדחו, אם כי בית המשפט ציין את נסיבותיהם האישיות של העותרים והציע לבחון מחדש את עניינם.