ת"מ 26618-06-14

תקציר

המבקשת ביקשה לאשר תובענה ייצוגית נגד המשיב בגין גביית שכר טרחה מופרז בגין גביית חובות. ליתר דיוק, טוען המבקש כי המשיב שולח דרישות תשלום באמצעות דואר רשום, הכרוך בעמלות גבוהות יותר, מבלי לשלוח תחילה דרישה בדואר רגיל. המשיב גובה מהחייבים גם הוצאות גבייה, העולות על ההוצאות הישירות שהוציא המשיב. המבקש מבקש לייצג קבוצה של אנשים שקיבלו דרישות כאלה ומבקש פיצויים בגין אגרת הדואר הרשום והחזר הוצאות הגבייה המופרזות. בית המשפט קובע כי קיימת אפשרות סבירה שתביעות המבקש יצליחו לגופו של עניין. הודעות החיוב שנשלחו על ידי המשיבה אינן נחשבות להודעות חוב, והמשיבה לא הוכיחה כי שלחה הודעות חוב טרם משלוח הדרישות בדואר רשום, דבר המקים עילת תביעה אישית למבקש. בנוסף, סביר להניח כי הוצאות הגבייה של המשיב עולות על ההוצאות הישירות, והמבקש הצדיק אישור תובענה ייצוגית להשבת הוצאות מופרזות אלה. עם זאת, בית המשפט דוחה את הודעת המבקש לצד שלישי, מילגם בע"מ, המסייע למשיבה בגביית חובות. מהראיות עולה כי מילגם לא הסכים לגבות רק את ההוצאות הישירות מהחייבים. זאת ועוד, נדחית טענת המבקש בדבר חוסר תום לב ואי התאמתו כתובע ייצוגי בשל אי תשלום קודם, שכן התקנות קובעות את הסכומים החייבים בכל סרבני התשלום. התביעה הייצוגית מאושרת להמשך, ומוגבלת לחיובים שנרשמו בין 15 ביוני 2012 ל-15 ביוני 2014, כאשר התובע המייצג ובאי כוחו זוהו בהחלטה. המשיבה מצווה לפרסם הודעה על התובענה הייצוגית המאושרת באתר האינטרנט שלה ובעיתונים מסוימים. על המבקש להגיש כתב תביעה ייצוגית מתוקן בתוך 14 יום, וכתב ההגנה של המשיב אמור להימסר תוך 30 יום ממועד זה. פסק דין זה מאפשר לתביעה הייצוגית להתקדם, תוך הכרה בסיכויי ההצלחה הסבירים של טענות המבקשת כי פרקטיקות גביית החובות של המשיב אינן חוקיות וגורמות לחיובים מופרזים כלפי חייבים.