עס"ק 5445-01-22

תקציר

במקרה זה דחה בית המשפט ערעור שקבע כי יש לראות בסופר-פארם כמעסיקה לפי חוק הסכמים קיבוציים לרוקחים העובדים אצל זכייניה. השאלה המרכזית הייתה האם לסופר-פארם יש "השפעה משמעותית" על תנאי העסקתם של רוקחים אלה, שתחייב אותה לנהל משא ומתן קיבוצי. המקרה בחן את מודל הזכיינות, תוך הדגשת ייחודו בהשוואה ליחסי העבודה המסורתיים. בית הדין ניתח היבטים שונים של תנאי העבודה של הרוקחים, כגון נוהלי העסקה, קביעת שכר, תנאים סוציאליים, ניוד עובדים והליכי פיטורים. למרות שהכיר בהשפעה מסוימת של סופר-פארם, בית המשפט מצא כי השפעה זו אינה משמעותית דיה כדי לחייב משא ומתן קיבוצי. בפסק הדין הודגש כי בעוד שמודל הזכיינות כרוך במערכות יחסים מורכבות, נטל ההוכחה להשפעה משמעותית מוטל על התובע – במקרה זה ההסתדרות, שלא עמדה בנטל זה. בית הדין שב והדגיש כי למרות שדיני יחסי העבודה הקיבוציים חייבים להתאים למודלים מורכבים של העסקה, הם אינם חלים בתרחיש זה בשל היעדר בקרה משמעותית של סופר-פארם על תנאי העסקתם של הרוקחים. פסק הדין אינו שולל את האפשרות של זכיין להיחשב כמעסיק במקרים אחרים בנסיבות שונות, אך מקרה ספציפי זה לא עמד בקריטריונים. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההקשר והבחינה הפרטנית כאשר בוחנים יחסי עבודה קיבוציים במסגרות זכיינות.