ת"פ 2474-03-10

תקציר

בהתבסס על חומר הראיות ועל הודאתו של הנאשם עצמו במסגרת הסדר טיעון, הרשיע השופט את הנאשם בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א1) לחוק העונשין בגין מעשה אלימות שבוצע כלפי אשתו, המתלוננת. האירוע התרחש כאשר המתלוננת חזרה לביתה באיחור עם בנם התינוק והנאשם, שהיה שיכור, דקר אותה בבטנה באמצעות סכין. המתלונן נפצע באורח קשה אך שרד. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש, שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט. לנאשם לא היו הרשעות קודמות והוא הציג נסיבות אישיות, לרבות עבר נקי, אפילפסיה וטרגדיה משפחתית שהתרחשה לאחרונה. עם זאת, אופי העבירה, סוג של אלימות במשפחה, מצדיק גישה מחמירה. בית המשפט הכיר ברצונה של המתלוננת להתאחד עם הנאשם ובטענותיה כי מדובר באירוע חד פעמי, לצד חרטה והיעדר אלימות קודמת. בהתחשב בכל הגורמים, גזר השופט על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר שריצה, ו-12 חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שהנאשם לא יבצע מעשי אלימות נוספים כלפי המתלונן. השופטת הדגישה את חומרת האלימות במשפחה ואת הצורך בענישה מרתיעה תוך התחשבות גם בנסיבות המקלות. הן לתביעה והן להגנה הייתה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.