עת"מ 43016-10-16

תקציר

העותר הגיש שתי עתירות מנהליות נגד המשיבים. העתירה הראשונה מערערת על חוקיות הסרת סיווג משנה מצו מס רכוש על ידי המשיבים, דבר שהביא להעלאת המס על העותר. העתירה השנייה מתנגדת להחלטת המשיבים להטיל על העותר ארנונה רטרואקטיבית. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירות בשל חוסר שפיות של העותר, אי מיצוי הליכים מקומיים ושיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי. השופט דחה טענות מקדמיות אלה ועבר לבחון את העתירות לגופן. באשר לעתירה הראשונה קבע השופט כי הסרת סיווג המשנה על ידי המשיבים אינה חוקית והורה להם להחזירו לצו הארנונה ולגבות את התעריף המינימלי הקבוע בתקנות עד לקבלת אישור כדין לקביעת תעריף אחר. אשר לעתירה השנייה, קבע השופט כי העותרת לא עמדה בדרישה החוקית להודיע למשיבים על שינויים בשימוש ברכושה, ולפיכך חיוב הארנונה בדיעבד מוצדק. משכך, העתירה הראשונה התקבלה, העתירה השנייה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו.