על"ח 22036-01-21

תקציר

התובע, עובד סוציאלי המועסק במועצה המקומית כסייפה, תבע לבטל את החלטות ועדת מינהל השירות ששללו את מינויו למנהל מחלקת הרווחה. בהחלטות הוועדה, מיום 27.10.2020 ומיום 31.12.2021, צוינו חששות לנפוטיזם וניגוד עניינים בשל קרבתו המשפחתית של התובע לנבחר ציבור במועצה – אביו. התובע טען כי ההחלטות נפלו פגם פרוצדורלי ומהותי, וביקש מבית המשפט לאשר את מינויו או להחזיר את התיק לוועדה. מנגד, הנתבעות – מדינת ישראל והמועצה המקומית כסייפה – עמדו על חוקיות החלטות הוועדה והתנגדו לסעד שביקשה התובעת. בית המשפט פירט את הרקע העובדתי, תוך שהוא משרטט את היסטוריית העסקתו של התובע במועצה, יחסיו עם אביו והתהליכים המנהליים שהובילו להחלטות הוועדה. לאחר מכן התייחס בית המשפט לטענות הצדדים ולעקרונות המשפטיים החלים לביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות התובעת, ודחה את הטענות בדבר פגמים פרוצדורליים בהרכב הוועדה ובהתנהלותה. בית המשפט קבע כי זכותו של התובע להציג את טענותיו לא נפגעה, ועצמאות הוועדה לא נפגעה. לגופה של ההחלטה הדגיש בית המשפט את חזקת התקינות המינהלית ואת היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית. נמצא כי הוועדה שקלה את הגורמים הרלוונטיים, ופעלה בסבירות ובשיקול דעתה בשלילת המינוי בשל שיקולי טוהר המידות ופוטנציאל לניגודי עניינים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי תפקידה של הוועדה אינו להטיל ספק במקצועיותו של התובע אלא להעריך את השלכות היושרה וניגוד העניינים. היא נתנה תוקף לנימוקי הוועדה, לרבות התייחסותה להארכת ימי החל"ת של התובע והשפעתה על מעמדו כעובד המועצה. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את החלטות הוועדה ודחה את תביעת התובע מחוסר שחר. היא הורתה לתובע לשלם למדינה הוצאות בסך 25,000 ₪ והבהירה כי ההחלטה חלה רק על התפקיד המבוקש, והותירה את העסקתו הכללית של התובע במועצה ללא פגע. לתובעת ניתנה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום.