בג"צ 57/64

תקציר

המקרה משה כהן נ' פס"ד שר המשפטים ואח' סובב סביב עתירה שהגיש העותר, שהיה נתון בחקירה פלילית. המשטרה, לאחר בירור העניין, החליטה שלא להעמיד את העותר לדין. עם זאת, הוגש ערעור על ההחלטה, והיועץ המשפטי לממשלה, בהיותו שר המשפטים, הפך את ההחלטה הקודמת והורה על קיום משפט. בעתירה נטען כי החלטתו הראשונית של היועץ המשפטי לממשלה היא סופית ולא ניתן לשנותה. בית המשפט, שהורכב מהשופטים זוסמן, כהן ומני, לא הסכים. השופט זוסמן הדגיש כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 4 לחוק לתיקון סדר הדין הפלילי אינה שקולה להחלטה שיפוטית ואינה מזכה את הנאשם. היא נתונה לשינויים, וליועץ המשפטי לממשלה יש סמכות להורות על העמדה לדין, במיוחד בהתחשב בהיעדר הוראה המגבילה סמכות זו. השופט כהן, תוך הכרה בתחושת העוול של העותר, הדגיש את שיקול הדעת הנתון ליועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלה ואת היעדר ההצדקה להתערב במקרה זה. השופט מני הצטרף לפסק דינו של השופט זוסמן. משכך, דחה בית המשפט את העתירה והתיר את המשך ההליך הפלילי נגד העותר.