רע"א 31691-06-24

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך בתביעת פינוי נכס מושכר. המשיבים מבקשים לפנות את המבקשים, שהם החוכרים הנוכחיים. לתיק היסטוריה מורכבת, לרבות פסק דין קודם לטובת המשיבים שבוטל מאוחר יותר. המבקשים ביקשו שהתיק יידון בהליך הרגיל, בטענה שמדובר בעניין מורכב ומדובר בנכס עסקי. עם זאת, בית משפט קמא החליט כי הדיון יתקיים בהליך מהיר יותר, אשר לדעת המבקשים אינו הוגן. הם ביקשו דחיות מרובות, שלא נענו, ובית המשפט קבע מועדים לשני הצדדים להגשת סיכומי טענותיהם. המבקשים לא הגישו את סיכומיהם במועד שנקבע, אלא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, אשר נדחתה על ידי בית משפט קמא. בקשה זו הובאה בפני ערכאת הערעור, אשר דחתה אף היא אותה, תוך הסכמה עם הערכאה הנמוכה יותר כי המבקשים לא הראו סיבה מספקת לעיכוב וכי יש לדון בתיק במהירות. גם ערכאת הערעור בחרה לדון בבקשת רשות הערעור במקביל ודחתה אותה לגופה, תוך שהיא מציינת כי ההחלטה על ההליך שיש לנקוט בה נתונה לשיקול דעתו של בית משפט קמא ולא היו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטה זו. בית המשפט הוסיף וציין כי טענת המבקשים כי החלטת בית משפט קמא נעדרה הנמקה מספקת אינה מהווה עילה מספקת לערעור, מה גם שהמבקשים השתהו בהגשת סיכומיהם והפגינו חוסר הגינות פרוצדורלית. מאחר שלא הוגשה בקשה לתגובה, לא פסקה ערכאת הערעור להוצאות, וההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים.