עע"מ 360/24

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעורים שונים הנוגעים להליך הבדיקה של לשכת עורכי הדין. בית המשפט קיבל את ערעור הוועדה הבוחנת בשאלה פרוצדורלית, אך החליט כי החלטת בית משפט קמא תיוותר על כנה בבחינה הרלוונטית בשל סמיכות מועד הבחינה הבא והסתמכות הנבחנים על פסק דינו של בית משפט קמא. עם זאת, בית המשפט ציין כי ייתכן שחסינות דומה לא תינתן במקרים עתידיים. במקרה אחר, רק מערער אחד, דוידוב, הגיש ערעור בשאלת התיישנות. בית המשפט הדגיש כי היא אינה מתפקדת כוועדת ערר עליונה ויתערב רק על פי קריטריונים קבועים של המשפט המנהלי. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪. בית המשפט ניסח הנחיות רחבות יותר, וקבע כי אין לערב אותו בבחינת שאלות פרטניות מבחינות מקצועיות, והדגיש כי האחריות מוטלת על הוועדה הבוחנת. הביקורת השיפוטית צריכה להתמקד בליקויים מנהליים, ולא בחילוקי דעות סובייקטיביים עם שאלות או פורמטים של בחינות. לפיכך, בית המשפט המליץ כי ככלל יש לדחות ערעורים כאלה מבלי להתעמק בפרטי תוכן הבחינה, עמדה החלה בתחומים מקצועיים שונים.