פ"א 18468-03-15

תקציר

ערר הוגש על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה להיעתר לבקשת המדינה להאריך את ביצוע צו ההריסה בחצי שנה, שעניינו בנייה בלתי חוקית על קרקע חקלאית על ידי העורר. צו ההריסה נבע מהרשעת המערער, אך לא המערער ולא המדינה ביצעו את הצו בתוך המועדים המורחבים, בסך הכל ארבע שנים. בית משפט קמא קיבל את טענות המדינה בדבר קשיים תפעוליים ואחרים, והערעור התמקד בעיקר בקיומו של אופק תכנוני להכשרת הבנייה. המערערת טענה כי שינוי ייעוד קרוב, אך בית המשפט, לאחר שהרחיב את היקף הערר וקיים דיונים מרובים, לא השתכנע בשינוי תכנוני צפוי. בית המשפט מצא את המקרה דומה לפסיקות קודמות שבהן סירבו בתי המשפט לעכב הריסות בשל סיכויים לא ברורים להכשיר. זאת ועוד, ציין בית המשפט את הצדקת המדינה לאי ביצוע ואת אחריותו של המערער לבנייה הבלתי חוקית. בדחותו את הערעור, נתן בית המשפט ארכה של שישה חודשים החל מיום 2.9.2015 לביצוע צו ההריסה, בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.