ע"א 7444/23

תקציר

במקרה זה הוגש ערעור על החלטה קודמת של בית משפט השלום בצפת, בה ביקש המערער לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו. המערערת, עורכת דין במקצועה, הייתה מעורבת בתביעה שהגיש המשיב בבקשה לבטל הסכמי שכר טרחה ותניית בוררות. בטענה להטיה פוטנציאלית בשל אינטראקציות העבר עם השופט היושב בדין, טען המערער כי מפגשים משפטיים קודמים אלה היוו "יחס עוין" מצד השופט. הטענה נבעה מהליכי הוצאה לפועל כעשור קודם לכן, כאשר המערער הגיש תלונות נגד השופט, שהיה אז רשם הוצאה לפועל. למרות טענות אלה, בית המשפט החליט כי אין חשש לגיטימי להיעדר משוא פנים, וציין כי האירועים הקודמים היו רחוקים מדי בזמן מכדי להשפיע על ההליכים הנוכחיים. יתר על כן, הוא הדגיש כי הגשת תלונות או ערעורים אינה מקימה באופן אוטומטי הטיית שופטים. בית המשפט אף מתח ביקורת על עיתוי העלאת חששות הפסילה של המערערת, והדגיש כי טענות אלה צריכות להיטען מיד עם היוודע ההטיות האפשריות, ולא לאחר קבלת החלטות שליליות. לפיכך, בהיעדר נימוק ממשי לפסילת שופטים או ראיות למשוא פנים, נדחה הערעור, והוחל המשך ההליכים באותו בית משפט ללא העברה לשופט אחר. לא הוטלו הוצאות בשל היעדר בקשת תגובה.