ע"א 407/73

תקציר

במקרה דנן, אישר בית המשפט העליון את טענות החיסיון של החברה המשיבה לגבי מסמכים מסוימים ודחה את ערעורה של המערערת, שביקשה גישה למסמכים אלה. המערער היה עובד החברה והגיש תביעת נזיקין ביום האחרון להתיישנות. בעת הגשת הבקשה הוא קיבל צו לגילוי מסמכים, אך שני מסמכים עוכבו על ידי החברה מטעמי סודיות, שנתמכו בתצהיר. בית המשפט קבע כי תצהיר הטוען כראוי לחיסיון נושא חזקת סופיות; עם זאת, ניתן לערער על חזקה זו אם מתעורר ספק לגבי כשרותה של הטענה. במקרה דנן, המערער לא ביקש ביקורת שיפוטית נוספת על המסמכים החסויים ולא הציג נסיבות מחשידות, ובכך שלל את טענתו. כמו כן, הודגש כי מסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטיים תלויים ועומדים או צפויים הם חסויים על פי דין, ועולים בקנה אחד עם עקרונות המשפט המקובל ופסקי דין קודמים. חיסיון זה מבטיח שאנשים יוכלו לאסוף חומרים משפטיים נחוצים ללא חשש מחשיפה, ושומר על זכותם למשפט הוגן. משכך, נדחתה טענת המערערת לעיין במסמכים אלה, בקובעה כי החיסיון גובר על הזכות לגילוי הדדי כאשר מדובר בהכנות משפטיות. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המשיבים.