תלה"מ 55549-09-20

תקציר

נראה כי פסק דין זה קשור לתיק גירושין מורכב ועתיר קונפליקטים בהם מעורבים ילדים, שכן השופט מתייחס לבני זוג "תובעים" ו"נתבעים" הנמצאים במחלוקת על משמורת ילדים וזכויות ביקור. פסק הדין של השופט בוחן בכובד ראש את בקשות התובע, שהוא לכאורה האב, ודוחה רבות מהבקשות הקיצוניות לפעולה מיידית ועונשית נגד האם, שהיא הנתבעת. במקום זאת, השופט קובע כי יש לשמור על זכותם של שני ההורים לבקר את ילדיהם, ומורה להם להשתתף בהדרכת הורים ולהשתתף בפגישות עם פקידת סעד שמטרתן לחדש את הקשר של הילדים עם אביהם. השופט גם מורה לשירותי הרווחה להתערב ולספק דוחות על המצב. פסק הדין מדגיש את זכויותיהם וצרכיהם של הילדים, ובפרט את צרכיהם הרגשיים, ומסרב לכפות עליהם ביקורים שאינם מעוניינים בהם, במיוחד כשמדובר בבן הבכור בן ה-16. עוד מבהירה השופטת כי אלימות, במיוחד כלפי קטינים, אינה מקובלת ואינה מוצדקת. ככלל, פסק דין זה שם בראש סדר העדיפויות את טובת הילדים ומבקש ליצור פיוס הדרגתי וטיפולי בין הילדים לאביהם, תוך הכרה במורכבויות וברגשות הגבוהים הכרוכים במקרים כאלה.