הע"ז 2171/09

תקציר

הנאשמים הגישו בקשה לביטול כתב האישום נגדם בעילה של התיישנות. לחילופין, הם טוענים כי יש להם הגנה מפני צדק בשל השיהוי של המאשימה בהגשת כתב האישום. הנתבעים הם חברה בע"מ שעסקה בקבלנות בניין ובעלים שהיה גם המנהל באותה עת. הם מואשמים בעבירות מנהליות שונות לפי חוק עובדים זרים בגין העסקת עובדים זרים ללא עמידה בתנאים הנדרשים. העבירות לכאורה הן מיולי 2003. הנאשמים טוענים כי מאחר שהוטל עליהם קנס מנהלי למעלה משנה לאחר ביצוע העבירות, יש לבטל את כתב האישום משום שהוא מיושן לפי סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע תקופת התיישנות של שנה בעבירות קנס. עוד הם טוענים כי יכולתם להתגונן נפגעה בשל השיהוי בהגשת כתב האישום, ומבקשים למחוק את כתב האישום בעילות אלה. המאשימה טוענת כי תקופת ההתיישנות החלה היא חמש שנים ולא שנה, ולכן כתב האישום הוגש במועד. באשר לטענת הנתבע כי נפגעה זכותו להתגונן, טוענת המאשימה כי טענות הנתבעים שייכות לשלב לגופו של עניין ולא לשלב ההתיישנות, ויתרה מכך, השיהוי במקרה זה אינו חריג דיו כדי להצדיק הגנה על הנאשמים מפני צדק. בית המשפט מסכים עם הנאשמים כי יש לבטל את כתב האישום נגדם. השופט קובע כי תקופת ההתיישנות בעבירות מנהליות צריכה להיות זהה לזו של עבירות קנס, שהיא שנה. מאחר שהקנס המנהלי הוטל על הנאשמים למעלה משנה לאחר ביצוע העבירות, כתב האישום התיישן. יתר על כן, השופט קובע כי גם כתב האישום נגד הנאשם הבודד נמחק בשל התיישנות, שכן הוגש למעלה מחמש שנים לאחר ביצוע העבירה לכאורה, והמאשימה לא הוכיחה די הצורך כי היו אירועי ניתוק כלשהם שהפריעו לתקופת ההתיישנות. השופטת מציינת כי היא אינה נדרשת לפסוק בטענת הנאשם לירידת ערך, אך קובעת כי מקרה זה אינו מצדיק הגנה מפני צדק. לבסוף, השופט מדגיש כי החברה אינה יכולה להתחמק מאחריות פלילית על ידי שינוי בעלות, ולמרות שהמדיניות של הגשת כתבי אישום אוטומטיים נגד נושאי משרה נראית לא ראויה, הטענה אינה נתמכת בראיות. לפיכך, כתב האישום נמחק מחמת התיישנות.