בג"צ 7677/10

תקציר

פסק הדין דן במספר עתירות הנוגעות למפעלי פחם בשטח C, הגורמים למפגעים סביבתיים ובריאותיים חמורים בשל זיהום אוויר, ופוגעים הן בעובדי הפחם והן בתושבים הסמוכים. בתחילה תכננה המדינה להשתמש בסמכויות התכנון כדי לטפל בסוגיה, אך בהמשך בחרה בסמכויות אכיפה אחרות, כגון החרמת כריתות עץ, תוך התחייבות להודיע לעותרים אם תשנה את דעתה בנוגע לסמכויות התכנון. בית המשפט מקבל את עמדת המדינה בעניין זה ואינו נותן החלטה בדבר סמכויות התכנון. באשר לסמכויות אכיפה אחרות, בית המשפט מציין כי בעלי הפחם לא חלקו עליהן ומדגיש כי סמכויות אלה מתאימות לטיפול במפגע שנוצר על ידי מפעלי הפחמים. מאחר שהמדינה החלה להפעיל סמכויות אלה, והצהירה על כוונתה להמשיך בכך, בית המשפט אינו רואה טעם ליתן צו מכריע בעתירות בעלי הפחם. בית המשפט דן גם בעתירת ריחן, המבקשת אכיפה מלאה של החוק נגד מפעלי הפחם, אך מסרב להוציא צו כזה, שכן הוא אינו מעשי ואינו ראוי, בהתחשב בסמכויות האכיפה ובפעולות של המדינה. בית המשפט מכיר בהיקף המפגע הסביבתי ובהשפעתו, מכיר בתפקידה של תעשיית הפחם בתמיכה במשפחות תוך הדגשת הצורך ברגולציה. מהדו"ח עולה כי הפתרון הראוי טמון ברישוי העסק לפי חוק רישוי העסקים הירדני, שטרם מוצה כאופציה. העותרים מבקשים להשאיר את מפעלי הפחם פעילים עד לקבלת רישיונות העסק, אך בית המשפט מסרב, נוכח הפגיעה בציבור. הוראות מעבר מקובלות בדרך כלל, אך לא במקרה זה, בשל הפגיעה הקשה שנגרמה על ידי הפעילות הנוכחית. לסיכום, בית המשפט מחליט שלא להוציא צווים מכריעים בנוגע לעתירות, ומשאיר את העניין בידי המדינה לעת עתה, תוך השארת דלתות בית המשפט פתוחות בפני העותרים במידת הצורך. פסק הדין ניתן ללא צווים בדבר הוצאות, כלומר כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.