תלה"מ 46821-09-19

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בין שני אנשים, התובע, אישה שהייתה במערכת יחסים עם הנתבע, והנתבע, גבר שחלק מערכת יחסים עם התובעת במשך מספר שנים. התובעת טענה כי השקיעה סכומי כסף גדולים בקשר ומימנה את הוצאותיה של הנתבעת וחופשות מפוארות, בעוד הנתבע הבטיח לכאורה להחזיר לה אך לא עמד בכך. התובעת תבעה את הנתבע בגין הונאה, וביקשה לקבל בחזרה את הפסדיה הכספיים ופיצויים נוספים. במהלך המשפט הוטלה ספק באמינות גרסתו של הנאשם לאירועים, שכן הוא השמיע הצהרות סותרות והתחמק מתשובות ישירות. השופט מצא את גרסת התובע לאירועים אמינה יותר. כך למשל, הנתבע טען בתחילה כי הסכם שכירות, בו נרשם כשוכר, זויף, אך בהמשך הודה כי חתימתו הייתה אמיתית. התחמקותו של הנאשם ותשובותיו הבלתי סבירות פגעו באמינותו. השופט בחן גם האם הצדדים הם ידועים בציבור, דבר שישפיע על זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה. הם חלקו דור במשך זמן מה ונסעו יחד, אך השופט קבע כי הדבר לבדו אינו מהווה ידועים בציבור. על פי הפסיקה, ידועים בציבור דורשים כוונה לקשור את גורלו ולהקים משפחה, לצד ניהול משק בית משותף ומערכת יחסים אינטימית. השופט קבע כי הנתבע, בלבו, מעולם לא התכוון למערכת יחסים אמיתית או לשיתוף פעולה כספי, אלא ניצל את חפותו של התובע. השופטת דחתה את תביעת התובעת למזונות מאחר שלא הביאה ראיות מספיקות לזכאותה, במיוחד נוכח היעדר ידועים בציבור. עם זאת, השופטת הצליחה חלקית בתביעת הנזיקין. בית המשפט פסק לתובע 200,000 ₪ כפיצוי בגין התנהגותו הפסולה של הנתבעת, המהווים מחצית משווי של כ-10 נסיעות לחו"ל. כמו כן הורה השופט לנתבע לשאת בהוצאות התובע בסך 30,000 ₪. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, בהתחשב בהתנהגותו הפסולה של הנתבע ובהימנעותו של התובע מנקיטת זהירות. השופטת הדגישה כי הסכום שנפסק היה סביר, נוכח היעדר חישוב מדויק של ההוצאות ובהתחשב בתרומת שני הצדדים למערכת היחסים. לבסוף התירה השופטת את פרסום פסק הדין, ללא פרטים מזהים, וסגרה את התיקים. פסק דין זה נועד ליישב את המחלוקות הכספיות בין הצדדים, תוך התחשבות בהתנהלותם ובפרטי מערכת היחסים הספציפיים ביניהם.