ת"א 2136/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לתביעת נזיקין שהגישו התובעים בגין מותו של יהודה בן יוסף, שנהרג בשוגג מאש צה"ל בשנת 2003 במהלך מבצע בהר חברון לתפיסת מבוקש. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה, תוך ציון תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק הנזיקין האזרחי, הקובעת כי יש להגיש תביעות בתוך שנתיים מיום האירוע. התובעים טענו כי אין להחיל את החוק במקרה זה, שכן הוא מתייחס רק לפעולות מלחמה ולא לפעולות שאינן לוחמות, וכי נסיבות האירוע הן כאלה שאין להחיל עליהן את תקופת ההתיישנות המקוצרת. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשמים, וקבע כי ההוראה חלה על כל פעולה המבוצעת על ידי צה"ל או כוחות ביטחון אחרים באזורים שצוינו, בין אם היא מלחמתית ובין אם לאו. עוד הסבירה השופטת כי הכוונה מאחורי תקופת ההתיישנות המקוצרת הייתה לתת מענה לקשיים העומדים בפני המדינה בטיפול בתביעות שנים לאחר התרחשותן, לרבות אתגר איתור החיילים ואיסוף המידע. טענות התובעים בדבר החלת החוק המוביל לאבסורד וחוסר רצונם הראשוני להגיש תביעה נדחו אף הן. פסק הדין מדגיש כי תקופת ההתיישנות המקוצרת חלה על כל ראשי הפיצויים הנתבעים, ולפיכך התביעה, לרבות הדרישה לפיצויים עונשיים, נדחית במלואה. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ותביעת התובעים לפיצויים לא התקבלה.