רע"א 7071/22

תקציר

במקרה דנן של הליכי גילוי מסמכים, נדחתה בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. תחילה ערער המבקש על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה את בקשתו לצו מניעה לגילוי מסמכים ספציפיים. החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי מספטמבר 2021 אפשרה דרישה מצומצמת לגילוי מסמכים, תוך פירוט 25 סעיפים ללא סעיפי משנה. עם זאת, בית משפט השלום דחה את הבקשות ברובן, למעט מסמכים בודדים, וקבע כי מדובר בבקשות רחבות מדי וחסרות רלוונטיות. המבקש ביקש לערער על החלטה זו, בטענה כי בתי המשפט לא התייחסו כראוי לטענותיו בדבר נחיצותם ורלוונטיותם של המסמכים. ביום 28.9.2022 אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית משפט השלום, ולא מצא הצדקה להתערב מאחר שבית משפט קמא שקל את הסוגיות כראוי. זאת ועוד, בית המשפט העליון, בבואו לבחון את בקשת המבקש, ציין כי הוא אינו מעלה שאלות משפטיות משמעותיות או ראיות לעיוות דין המצדיק לגבור על שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי. בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו להתערב בפסקי דין של הליכי גילוי מסמכים, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. בנוסף, הוסבר בהחלטה כי בתי המשפט אינם מחויבים להתייחס לכל טענה המועלית, במיוחד כאשר היא כוללת קביעות מוגזמות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, ולא ניתנו צווים להוצאות מאחר ולא התבקשה תגובת המשיב. גם הבקשה לדחיית הליך ההוכחות נדחתה, ופסק הדין הסתיים ביום 22.11.2022.