בצה"מ 34785-02-22

תקציר

פסק הדין דן בלגיטימיות של הוצאת צווי הריסה מנהליים רצופים לאותן עבודות בנייה. בעוד שרשויות מנהליות רשאיות בדרך כלל להוציא צווים חדשים לאחר ביטול צו קודם, מקרה זה בוחן נסיבות שבהן בית משפט, לאחר שמיעת ראיות ועדויות, מבטל צו בעילה של חוסר סבירות וחוסר מידתיות. המחלוקת המרכזית היא האם הרשות האוכפת יכולה להוציא צו הריסה נוסף בניסיון להציג עובדות שונות. השופט קובע כי הימנעותה של הרשות המינהלית מלהציג את כל הראיות ולערוך בדיקה עובדתית יסודית בהליך הקודם אינה יכולה להצדיק ניהול הליך מנהלי נוסף עם ראיות נוספות. קביעות עובדתיות שקבע בית המשפט בהליך הקודם מחייבות, והרשות המינהלית אינה יכולה להתעלם מהן מבלי לערער על ההחלטה. מכאן, שחזקת התקינות המינהלית אינה חלה עוד, ובית המשפט מבטל את הצו, למעט מבנה אחד שלא נדון בהליך הקודם. מפסק דין זה משתמע כי רשויות מנהליות אינן יכולות להוציא צווים ללא סוף ללא תוצאות, ועליהן לכבד ממצאים עובדתיים של בית המשפט, תוך הפניית אפיקים משפטיים אחרים לטיפול בבנייה בלתי חוקית.