ת"פ 44333-09-12

תקציר

לאחר ששקל היטב את הטיעונים ובחן את חומר הראיות, החליט השופט כי שני הנאשמים, אף שהורשעו באישומים נגדם, לא ירצו עונש מאסר בפועל אלא יבצעו עבודות שירות. השופטת הדגישה כי אין לראות בהחלטה זו יצירת אינטרס הסתמכות כלשהו מצד הנתבעים. העבירות שבוצעו, שכללו סיוע לחטיפה וסחיטה באיומים, פגעו בעקיפין בערכים החברתיים המוגנים של יושר, חיים, חירות ואוטונומיה. זאת ועוד, מעשיהם של הנאשמים עודדו את המשך התופעה המתועבת של חטיפה לשם כופר. למרות שכל אחד מהנאשמים הורשע בשתי עבירות, השופט קבע כי מדובר באירוע אחד, ולכן העונשים לא יהיו חופפים. השופט שקל גם את נסיבות ביצוע העבירות, וציין את היעדר התכנון המוקדם ואת דרגות ההשפעה והאשמה השונות בין שני הנאשמים. הנזק שגרמו העבירות, הן הנפשיות והן הפיזיות, נלקח בחשבון, יחד עם הסיבות שמאחוריהן. לאחר דיון במתחם הענישה ההולם, שהושפע מגורמים כגון היעדר רישום פלילי של הנאשמים ותשומת הלב התקשורתית השלילית לה זכו, גזר השופט על הנאשם מס' 1 שילוב של מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי. בתוך כך, הנאשם מס' 2 קיבל עונש קל יותר, המשקף את הערכת השופט לגבי חלקו המופחת בעבירות. השופט הדגיש את הצורך בהרתעה כללית במקרים כאלה, אך הכיר בכך שהסבירות שהנאשמים יחזרו על עבירות כאלה נמוכה. כתוצאה מכך, הרתעה אישית לא היוותה גורם משמעותי בגזר דינם. שני הנאשמים חויבו לשלם פיצויים למתלונן, כאשר הסכומים ינוכו מסכומי הפיקדון או ישולמו בתשלומים. השופט סיים את דבריו בציון המועדים וההליכים להסגרתם של הנאשמים לריצוי עונשם.