המ"ש 5310-01-25

תקציר

במקרה של גדבן נ' מדינת ישראל ואח', בית המשפט המחוזי לתעבורה במחוז מרכז פסק בבקשה להארכת מועד להישפט ביחס לדו"ח עבירת תנועה. המבקש, חנן גדבן, הואשם בנהיגה תוך שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית. גדבן ביקשה ארכה של שבעה ימים להגשת בקשתה, תוך שהיא מציינת אי הבנה עם בא כוחה כסיבה לעיכוב. עם זאת, בית המשפט ציין כי הבקשה לא הסבירה את הנסיבות סביב תשלום הדו"ח, שכבר נעשה. על פי החוק בישראל, תשלום הדו"ח נחשב להודאה באשמה. עוד קבע בית המשפט כי גדבן לא הוכיחה סיכון לעיוות דין אם בקשתה תידחה, שכן טענותיה לא נתמכו בראיות קונקרטיות. כמו כן, הדגישה השופטת את הצורך לכבד את עקרון סופיות הדיונים ואת האינטרס הציבורי בעמידה במועדים. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשתו של גדבן להארכה, והדגיש כי יש לכבד את עמידת הציבור בלוחות זמנים פרוצדורליים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים, והקנס שהוטל על הדו"ח, ששולם בתוך התקופה הקבועה בחוק, חתם את הרשעתו של גדבן.