תפ"ח 46038-03-12

תקציר

הנאשמים הואשמו בשני סעיפים של רצח בכוונה תחילה. האישום הראשון התייחס לתוכנית לפתות את הקורבן אבי דוד למסעדה בתואנות שווא ולירות בו. בסעיף השני מיוחס לנאשם 1 קשירת קשר לרצוח קורבן אחר, יצחק גפן. עניינה של התביעה היה נסיבתי והסתמך על צילומי אבטחה, רישומי טלפון ועדויות עדים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי להרשיע את הנאשמים. לגבי הסעיף הראשון, רישומי הטלפון לא תמכו בתיאוריה של התביעה, והתנהגות הנאשמים כפי שהיא נראית בצילומי האבטחה הייתה טבעית ולא מפלילה. יתר על כן, התביעה לא הצליחה להוכיח את מניע הנאשמים, ולא הובאו ראיות ישירות הקושרות אותם לביצוע העבירה. אשר לסעיף השני, מצא בית המשפט כי להתנהגותו של נאשם 1, כפי שהיא נראית במצלמות האבטחה, היו הסברים סבירים ולא הצביעו על ידיעה מוקדמת כלשהי על העבירה. ככלל, הראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה לא הספיקו כדי להרשיע את הנאשמים מעבר לספק סביר. לפיכך, זיכו השופטים פה אחד את כל הנאשמים מכל האישומים.