ע"א 24203-03-20

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורה של מאיר על פסק הדין העולמי בסך 120,000 שקל לטובת סבח בגין יתרת החוב מהקשר העסקי שהסתיים, שכן הסכום לא הוכח דיו. המחברות המקוריות שתיעדו את החוב לא היו חד משמעיות וקרועות, וגיליון האקסל לא הצליח להוכיח את כל הסכום הנתבע. בנוסף, גרסותיו הלא עקביות של סבח לגבי סכום החוב ואי התנהלותם התקינה בהנהלת חשבונות מחלישים את טענותיהם. במקום זאת, החוב של מאיר נקבע על 50 אלף שקל בגין המשאית שנרכשה על ידי סבח ושימשה את מאיר, בצירוף ריבית מיום הרכישה. פסק הדין מצטרף גם לדחיית ערעורו הנגדי של בית משפט קמא בגין הוצאות שונות, לרבות הוצאות שיפוץ, חובות עבר, הלוואות, הוצאות מחסן, נסיעה בכביש 6 וחיובי טלפון נייד, מחוסר ראיות מספיקות. שני הצדדים אחראים להוצאות המשפטיות שלהם, וכל הפיקדונות יוחזרו. פסק דין זה מייצג את סיומה של המחלוקת, שנבעה מהתחשבנות פשוטה לכאורה בין השנים 2009 ל-2010, בתקווה שתוביל לתיקון היחסים המתוחים בין הצדדים – שני אחים.