עת"מ 22113-05-15

תקציר

העותר ביקש מהמשיבים מידע לפי חוק חופש המידע. המשיבים סירבו למסור את המידע בהתבסס על פקודת הבנקאות, המטילה חיסיון על מידע שנמסר לפיקוח על הבנקים. העותר הגיש עתירה לבית המשפט לחייב את המשיבים לגלות את המידע המבוקש, בטענה כי הוראת החיסיון חלה רק על המידע והמסמכים שנמסרו לפיקוח על הבנקים, ולא על דוח הביקורת הסופי. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי פקודת הבנקאות מטילה סודיות מוחלטת על כל מידע ומסמכים, לרבות דוחות ביקורת. בית המשפט בחן את תכליותיה של הוראת החיסיון ומצא כי היא תומכת בפרשנות רחבה, מתוך הכרה בחשיבות של פיקוח אפקטיבי על המערכת הבנקאית והבטחת שיתוף פעולה בין הבנקים לפיקוח. בעוד התכליות הכלליות של חוק חופש המידע וחשיבות השקיפות והגילוי של מידע פיננסי מעדיפות פרשנות מצמצמת, הפסיקה הקיימת בפרשת אזולאי תומכת בפרשנות מרחיבה לפקודת הבנקאות. מאחר שפרשת אזולאי לא נדחתה ומהווה תקדים מחייב, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיבים מנועים מלגלות את המידע המבוקש לפי חוק חופש המידע. לפיכך, העתירה נדחתה.