ת"א 22373-03-12

תקציר

בית המשפט הורה לנתבעים לפצות את התובעים בגין שלושה ראשי נזק עיקריים. ראשית, באשר לירידת ערך דירת התובעים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה הממונה, ומצא כי ערך הדירה ירד ב-8% עקב תיקונים חוזרים ונשנים במשך 15 שנה שלא פתרו את בעיות הרטיבות, והורה לנתבעים לפצות את התובעים על כך בסכום של 192,000 ₪. שנית, בית המשפט פסק לתובעים 75,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב אי הנוחות ואי הנוחות לאורך זמן הכרוכים במגורים בדירה עם ליקויים קשים. בית המשפט קבע כי סבלם של התובעים במשך 16 שנים מצדיק פיצוי זה, במיוחד לאור העובדה שהדירה הייתה ביתם, והליקויים פגעו באיכות חייהם. שלישית, בית המשפט לא קיבל את תביעת התובעים לפיצוי חודשי נוסף בסך 60,000 ₪ עבור תשעה חודשים בהם עבדו הנתבעים בביתם. בית המשפט פירש את פסיקתו הקודמת של המפקח על המקרקעין, שדרשה תשלום מינימלי של 60,000 ₪ לתובעים, כתשלום חד פעמי כדי למנוע מהם תביעות עתידיות, ולא מצא ראש נזק נפרד המחייב פיצוי חודשי נוסף. גם בקשת הנתבעים לנכות 20% מהוצאות התיקון שנגרמו להם עבור דירה אחרת נדחתה, שכן התביעה הנוכחית הייתה בגין עוגמת נפש וירידת ערך של התובעים במקרה שלהם, שאינה קשורה לדירות אחרות. כך, סך הנזקים שחבו הנתבעים לתובעים עמד על 267,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. לבסוף הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט מתונות בסך 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.