ת"א 65197-11-21

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2014, ביקש להציג ראיות הסותרות את קביעות הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לנכותו, כמו גם לתשלומים התכופים. בית המשפט דחה את בקשתו להציג ראיות סותרות, שכן הוא לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות זאת. הוועדה הרפואית שקלה את טענותיו ואת חוות דעת המומחים שלו, וחוסר הסכמתו של התובע עם הערכתם לא הצדיק אישור להגיש ראיות נוספות. כמו כן, בקשתו לתשלום תכוף נדחתה. סעד זה נועד ליתן סעד זמני לאחר תאונת דרכים, ובקשת התובע הגיעה שש שנים לאחר התאונה ללא כל הצדקה משכנעת לעיכוב. בנוסף, נסיבותיו של התובע לא הוכיחו צורך מיידי בהוצאות ריפוי, סיעוד או מחיה. הערכות הוועדה הרפואית הצביעו על כך שהוא יכול לחזור לעבודה דומה לזו שלפני התאונה, לפחות במשרה חלקית, והכנסתו בשילוב קצבת המל"ל אמורה להספיק להוצאות המחיה שלו. בית המשפט קבע כי אין סיבה לחרוג ממגבלת השנתיים לתשלומים תכופים הקבועה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במיוחד בהתחשב במצבו הרפואי של התובע וביכולותיו התעסוקתיות. החלטה זו התקבלה ללא משוא פנים, וחוסר הייצוג המשפטי של התובע נלקח בחשבון.