עמ"נ 52655-10-15

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בעניין סיווג השטח הכבוש וסיווג משרדי הממשלה בשנת 2010. הערעור נדחה בעניין הסיווג הנפרד של בנייני משרדים. השופט מצדד במערערת כי יש למנות את המקרקעין שבהם נמצא מפעל הנשק שלהם, המשתרע על פני מספר רשויות מקומיות, לקראת הסף לשיעור ארנונה מרבי הקבוע בסעיף 274ב1 לפקודת העיריות, ללא קשר לגבולות הרשות. פרשנות זו מתיישבת עם תכלית הסעיף לתמרץ מפעלי נשק הזקוקים לשטחים נרחבים מטעמי ביטחון. הכללת אזורים אקס-טריטוריאליים, או אזורים גליליים, היא סבירה מכיוון שהיא אינה משנה את שיטת החישוב ומונעת אפליה. השופט מאשר את החלטת ועדת הערר לסווג את שטחי המשרדים בנפרד, שכן הם ניתנים להפרדה וחסרי זיקה הדוקה לאולמות ההפקה. לוועדה, בדומה לבית משפט לעניינים מנהליים, יש שיקול דעת לדון בטענות שלא הועלו בהתנגדות, במיוחד כאשר מדובר בטיעונים חלופיים. במקרה דנן, טענת המערערת בדבר סיווג המשרדים בשנת 2010 מוצדקת, ואותו סיווג יחול. אשר להוצאות, המשיב יישא בהוצאות המערערת, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪.