ת"א 51050-12-13

תקציר

פסק הדין דן בחוק ההתיישנות לגבי תביעה כספית שהגיש תובע נגד נתבע בגין תרמית בעסקת מקרקעין. התביעה, שהוגשה 16 שנה לאחר ביצוע העסקה, מבקשת להחזיר את הסכום שנרכש יחד עם פיצוי בגין עוגמת נפש. לטענת התובע, תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל ממועד סיום ההליך הפלילי נגד הנתבע, שכן התובע נזקק לרישומים הרשמיים של התיק כדי לבנות רישומים משלו. הנתבע טוען כי תקופת ההתיישנות בת שבע השנים החלה כאשר התובע גילה את התרמית, אשר לטענתה הייתה עוד בשנת 2002, מה שהופך את התביעה הנוכחית לחסרת תוקף. בית המשפט מסכים עם הנתבע ומדגיש כי לתובע הייתה סמכות ליזום תביעה ולאסוף ראיות מיד לאחר גילוי התרמית. טענת התובע כי יש להתלות את תקופת ההתיישנות עד לסיום התיק הפלילי אינה סבירה וניסיון להאריך את תקופת ההתיישנות שלא לצורך. יתר על כן, נטל ההוכחה מוטל על התובע להראות מדוע אין לראות בתביעתו התיישנה, דבר שלא עשה. בית המשפט מקבל את בקשת הנתבע ודוחה את התביעה מבלי להורות על הוצאות, בהתחשב בתקופה הארוכה שחלפה מאז ביצוע העסקה.