עת"מ 248/07

תקציר

העתירה הוגשה על ידי שני עותרים, וערערו על ההליכים בהם נקטה ועדת הבחינות להענקת תארי רופא מומחים בישראל. העותר הראשון ביקש להורות לוועדת הבחינות להשיב לערעורים באופן ענייני וסביר, לפרסם רשימה של מקורות לימוד מומלצים, לאשר תשובות נכונות על סמך ספרי לימוד אקדמיים מקובלים ולמסור לנבחנים עותק של הבחינה. העותר השני, שנכשל בבחינה, ביקש להורות לוועדה לבחון מחדש את ערעורו, שכן סבר שהציון שקיבל אינו מוצדק. המשיבים הואשמו בעוולה מנהלית ובביזיון בית המשפט בכך שלא הגישו את תגובותיהם לעתירה במועד. בית המשפט מצא צדק בערעורו של העותר השני, והורה לוועדת הבחינה לדון מחדש בערעורו, לרבות חוות דעת שהוגשה על ידו. זאת, בשל הימנעותה של הוועדה מלבחון את הערר באופן מהותי, שכן היא הסתמכה אך ורק על התשובות המצויות בספר השאלות. בית המשפט הדגיש כי על הוועדה לשקול מחדש את טענות העותר ולבחון מחדש את נכונות התשובות שנבחרו. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשות האחרות לסעד וקבע כי הן בלתי סבירות או בלתי מוצדקות. נמתחה ביקורת על השיהוי במענה לעתירה וחויבו לשלם את הוצאותיו של העותר השני. פסק הדין לא הטיל הוצאות כלשהן על העותר הראשון, שייצג את עצמו, ואף לא העניק כל סעד כנגד המשיב השישי.