ת"א 5844-07-08

תקציר

התובעת, שלומית נוריאל, היא קטינה בת 14 שנפגעה מניידת משטרה וסבלה מחבלות בראשה, בכתפה וברגלה באוקטובר 2003. הנתבעים הכירו בחובתם לפצות את נוריאל על הפגיעות שנגרמו להם בתאונה, והותירו את גובה הפיצויים כנושא העיקרי. הדיון נסוב סביב היקף נכויותיה הרפואיות והתפקודיות, אובדן הכנסה ונזקים נוספים. לגבי הנכות הרפואית, שלושה מומחים העריכו את מצבו של נוריאל. ד"ר ארסבן, אורתופד במקצועו, קבע נכות של 5% עקב שבר בעצם הבריח והגבלה קלה בתנועת הכתף. ד"ר בלומנזון, פסיכיאטר ילדים, העריך כי נוריאל סובלת מפגיעה קוגניטיבית קשה, בעיות רגשיות והפרעת הסתגלות חברתית ומקצועית, והעריך את מוגבלותה ב-50%. בתוך כך, ד"ר מיכוביץ, נוירוכירורג, ייחס 40% נכות לפגיעה הפוסט-טראומטית של נוריאל, לפגיעה קוגניטיבית ולחוסר ביטחון. בית המשפט שקל חוות דעת אלה וקבע את הנכות הרפואית של נוריאל בשיעור של 50%. באשר לנכות תפקודית, בית המשפט מצא את עדויות התובעת ואמה מוגזמות ולא עקביות. מאחר שנוריאל לא הציג עדים עצמאיים או מסמכים רפואיים עדכניים, הסתמך בית המשפט על הראיות הסותרות שהוצגו. היא הגיעה למסקנה כי שיעור הנכות התפקודית שלה תואם את נכותה הרפואית, כלומר 50%, למרות שהוריה לא סייעו לה להקל על נזקיה בכך שסירבו לקבל את הטיפול המומלץ. בגין הפיצויים פסק בית המשפט לנוריאל 62,959 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, 1,171,938 ש"ח בגין אובדן כושר השתכרות עתידי ו-120,000 ש"ח בגין הפסדי פנסיה. ההוצאות הרפואיות, בעבר ובעתיד, נקבעו על 110,000 שקל, ואילו העזרה בלימודים הייתה כרוכה בעלות של 15,000 ₪. הוצאות אשפוז, עזרה לזולת בעבר וסיוע עתידי הוערכו ב-5,000 ש"ח, 200,000 ש"ח ו-1,688,709 ש"ח, בהתאמה. הוצאות ניידות, בעבר ובעתיד, הסתכמו בכ-150 אלף ₪. בית המשפט פסק גם 143,824 שקל בגין נזק לא ממוני, וסך הנזקים של נוריאל בסך 3,667,430 שקל. מסך נזק זה ינוכה התשלום הקודם בסך 30,000 ₪, שקיבל נוריאל בשנת 2005, יחד עם 8,930 ₪ נוספים, כך שהסכום הכולל בו חייבים הנתבעים עומד על 3,628,500 ₪. סכום זה, בכפוף להצמדה לריבית חוקית, ישולם לנוריאל. בנוסף, הנתבעים יישאו ביתרה ב-13% שכר טרחת עורך דין ומע"מ, לצד הוצאות משפט נוספות. לבסוף, 374,000 ₪ ינוכו מהסכום שנפסק עד להכרעת המוסד לביטוח לאומי בתביעת נוריאל לקצבת נכות.