בר"מ 3807/21

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה צפת ערערה על החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה לפסוק פיצויים למשיבים, שבבעלותם חלקת אדמה בצפת, בגין פגיעה בזכויות הקניין שלהם עקב שינוי ייעוד הקרקע מכוח תכנית מתאר עירונית חדשה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הוועדה המקומית, וזו האחרונה ביקשה רשות ערעור על פסק דין זה. הבקשה התמקדה בפרשנותו ויישומו של סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, שעניינו פיצויים בגין ירידת ערך, ובחוסר תום הלב והברחת הנכסים הנטענת על ידי המשיבים. המשיב השני רכש את הזכויות במקרקעין מהמשיב הראשון במסגרת הליך הערר, והוועדה המקומית טענה כי למשיב השני לא נגרם כל נזק וכי מחיר המכירה משקף את ירידת ערך הקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה המקומית לא טיפלה בתביעת הפיצויים באופן מיידי, והעיכוב גרם למצב הנוכחי. יתר על כן, הוועדה המקומית לא הצדיקה די הצורך את הטענות בדבר חוסר תום לב והברחת נכסים. בקשת רשות הערעור, בהיותה הגלגול השלישי של התיק, לא עמדה ברף המגביל הנדרש, מה גם שבית המשפט המחוזי כבר פסק בעניין. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה לא מנעה מהוועדה המקומית לפנות לאפיקי טיעון אחרים ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחה את הבקשה ופסק למשיבים הוצאות בסך 2,000 ₪.