ע"ע 1148/01

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על הפרשות לקופת גמל של הבנק. המערערת לא הציגה כל בסיס משפטי המחייב את הבנק להקצות כספים עבור רכיבי הקג"מ בנפרד מקופות הגמל גדיש ובר. הגדרת הרכיבים כ"תוספות" והפרשותיהם לקופות הגמל היו קיבוציים ומחייבים מבחינה משפטית. בית הדין כיבד את האוטונומיה של הצדדים למשא ומתן הקיבוצי ולא מצא עילה להתערב, מה גם שההסכמים היטיבו עם העובדים בכך שהשלימו את שכרם עם פרישתם או פיטורין. דבקותו ארוכת השנים של הבנק בהסכמים אלה, יחד עם קצבת הפרישה של המערערת בסך של למעלה מ-200,000 ₪, טענו כנגד שיבוש המערכת הקיימת. יתר על כן, חוק הפנסיה קובע כי הפנסיה של העובד תואמת את ההפרשות שהמעסיק הסכים לבצע, אשר במקרה זה לא כללו את רכיבי הקג"מ. בית הדין הדגיש כי ההסכמים הקיבוציים הגדירו באופן ברור את ההפרשות וכיבדו את יציבות יחסי העבודה, ובכך הבדיל מקרה זה מפסקי דין קודמים בנושא השכר. לבסוף, הסכימו השופטים כי הרכיבים אינם מהווים שכר בהקשר זה. בהתחשב בשיקולים אלה, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לפצות את הבנק בגין הוצאותיו.