ת"א 29268-04-22

תקציר

בית המשפט דן בבקשה לתיקון כתב טענות, המעוגן בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המאפשרת תיקונים לשם שמירה על הגינות ההליך השיפוטי. העקרונות המנחים תיקונים אלה נדונו, תוך התייחסות לגישתו הליברלית של בית המשפט העליון מכוח תקנה 92 הישנה, המאפשרת ככלל תיקונים הדרושים לפתרון סכסוכים אמיתיים בין צדדים, במיוחד כאשר בקשות מוגשות לפני שמיעת ראיות. עם זאת, גישה מחמירה יותר נרשמה בכמה מקרים לאחרונה, המציעה בדיקה קפדנית יותר של בקשות תיקון. התובע ביקש תיקונים מהותיים, לרבות הוספת נתבעים ושינוי הסעדים כדי לבקש סעד כספי, שבית המשפט נעתר לו גם תחת הבחינה המחמירה יותר. תיקונים אלה נועדו להבהיר את המחלוקות האמיתיות ונומקו על ידי מידע חדש שנחשף במהלך ההליכים. למרות עלויות נוספות אפשריות ועיכובים פרוצדורליים, בית המשפט העדיף את התיקונים כדי לטפל ביעילות בטענות התובע. בית המשפט הכיר באיחור מסוים בהגשת בקשת התיקון, יישר את העלויות וההגינות הפרוצדורלית בכך שהטיל הוצאות על התובע. בית המשפט דחה את הטענות בדבר מגבלות הזמן הרגולטוריות, תוך הדגשת מרחב התמרון השיפוטי למתן הארכה, וחייב את התובעת לשלם הוצאות משמעותיות לנתבעים כתנאי לתיקונים. ההחלטה הסופית אפשרה את התיקון, המותנה בתשלומי הוצאות, ומאפשרת את המשך ההליך המשפטי עם כתבי טענות מקיפים ומעודכנים.