רע"א 1919/20

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור אזרחי על צו עיקול על נכסי חייב. הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר צידד במשיב. על פי חוות דעתו של סגן הנשיא הנוכחי, לא קוימו ההליכים לקבלת צו עיקול על נכסים המוחזקים בידי צד שלישי, במקרה זה הקיבוץ. הקיבוץ, שלא היו לו יחסים חוזיים עם המשיב, לא קיבל הודעה או נכלל כראוי בצו העיקול, ומכאן שלא היה מחויב לו. טענת המשיב כי הקיבוץ ידע על העיקול ופעל לעקיפתו אינה מספיקה כדי לחייב את הקיבוץ. כמו כן, לא הובאו ראיות לכך שהקיבוץ ניסה במכוון להבריח כספים ולהתחמק מהעיקול. סגן הנשיא הדגיש את חשיבות ההקפדה על נהלים פורמליים ומהותיים בעת הוצאת צווי עיקול להגנה על זכויותיהם של צדדים שלישיים. נוכח ממצאים אלה, הציע המשנה לנשיא לקבל את בקשת רשות הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולהשיב על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום, שדחה את תביעת המשיב. ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטלו אף הם, ולא נפסקו הוצאות נוספות בגין הליך זה. השופט י' והשופט ד' מינץ הסכימו עם החלטת המשנה לנשיא.