ת"פ 156/03

תקציר

הנאשם נעצר על ידי המשטרה במחסום רישוי שגרתי אך נמלט מהמקום. המשטרה פתחה במרדף והנאשם האיץ בצומת, פגע בשוטר שעמד בשמורה המרכזית וגרם לו לחבלות קשות. לאחר מכן המשיך להימלט מהמקום. כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, נטישה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכל הסעיפים. בית המשפט קבע כי השוטר היה "נוסע" בנתיב הנסיעה והנאשם "טיפל" בנתיב באופן שסיכן את ביטחונו של הקצין, אך היסוד הנפשי הנדרש לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה לא היה נוכח. באשר לאישום של נטישה לאחר פגיעה, מצא בית המשפט כי לנאשם הייתה ידיעה ממשית כי פגע בשוטר, ולא עצר ולא הגיש סיוע. באישום של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בכוונה, קבע בית המשפט כי הנאשם נעצר כדין כאשר נמלט מבדיקת הרישיון ולכן התנגד למעצר כדין, או לכל הפחות התכוון למנוע אותו. היסוד הנפשי הנדרש לעבירה היה אדישות או פזיזות, ולא כוונה מיוחדת, ובית המשפט מצא כי מעשיו של הנאשם הפגינו יסודות נפשיים כאלה. בית המשפט זיכה את הנאשם מסיכון חיי אדם בנתיב תנועה, אך הרשיע אותו ביתר סעיפי האישום. על הנאשם נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי, תשלום פיצויים בסך 15,000 ₪ לקצין ו-10 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה או רכב.