בג"צ 6644/22

תקציר

לטענת המשיבים, יש לדחות את העתירה להכרה בזכותם של העותרים לעשות שימוש בחלקת קרקע מסוימת, שכן העותרים לא הציגו כל תשתית משפטית או זכות חוזית לתמיכה בתביעתם, אלא ביקשו להמשיך ולהשתמש במקרקעין מבלי שניתנה להם רשות לכך. הם מדגישים כי טענות העותרים שייכות לבית משפט אזרחי ולא מינהלי, וכי העתירה פגומה גם בשל היעדר הכרעה עצמית, שכן העותרים לא פינו את בעליה החוקיים של הקרקע למרות דחיפות הקמת חניון המתוכנן לאותו אזור. בנוסף, טוענת עיריית ירושלים כי היא אינה הבעלים של הקרקע המדוברת וכי ההחלטה לסלק את העותרים לא התקבלה על ידם, ולכן הם אינם המשיבים המתאימים במקרה זה. עוד מציינת העירייה כי העותרים עשו שימוש בלתי חוקי בקרקע, ללא היתר וללא תשלום אגרות, וכי העתירה מהווה התקפה עקיפה על החלטה תכנונית מנהלית קודמת. בסופו של דבר, השופטת מסכימה עם המשיבים ודוחה את העתירה על הסף מהטעמים האמורים, לרבות הימנעותם של העותרים מהעלאת טיעון משפטי מפורט ומבוסס. עוד מורה השופט לעותרים לכסות את הוצאות המשיבים, בסך 8,000 ₪.