ב"ש 957/05

תקציר

בית המשפט מצא די ראיות כדי להשאיר את עלאא בן כמאל טהא במעצר עד תום משפטו. נגד בן כמאל טאהא הוגש בשנת 2005 כתב אישום בגין דקירת אדם בקאבול ולאחר מכן הובלת שוטרים למרדף ותקיפתם. העבירה הוגדרה כמתוכננת וחמורה מראש, התרחשה יומיים לאחר עימות משפחתי עם הקורבן, והפגינה חוסר כבוד מובהק לחוק. זאת, יחד עם שתי הרשעות קודמות – האחת בגין סיכון אדם בנתיב תנועה והשנייה בגין תקיפה – הביאו את השופט לקבוע כי מעצר הנאשם הוא האפשרות היחידה, למרות טענות הסנגור כי ניתן להעניק מעצר חלופי. השופט ציטט כמה פסקי דין קודמים במקרים דומים כדי לתמוך בהחלטה, והדגיש את הצורך למגר את "תת-תרבות הסכינים". גם חלופות המעצר שהוצעו על ידי הנאשם נמצאו בלתי מספקות, שכן המפקחים המוצעים נעדרו סמכות לאכוף את תנאי השחרור, והמיקומים היו קרובים מדי גיאוגרפית לקורבן והיוו איום מתמשך. חומרת העבירה והסכנה הנשקפת לציבור גברו אפוא על התועלת שבשחרור הנאשם.